דמיינו שהיכולת להיות בנוכחות באופן מלא בחיים שלנו

דמיינו שהיכולת להיות בנוכחות באופן מלא בחיים שלנו

עם עצמנו, בקשר עמוק ואינטימי עם הפרטנר/ית שלנו,

בקשר קשוב ואמפתי עם הילדים שלנו ועם האנשים שיקרים לנו, היכולת הזו היא כמו נהר שיש לו שתי גדות.

והנהר הזה, זורם כל הזמן ומתמלא כל הזמן בתחושות נעימות ולא נעימות, ברגשות שבא לנו להרגיש וגם אלו שממש לא נעים לנו להרגיש ובתחושות גוף ומחשבות שנעות על ספקטרום מהרצוי והאהוב עד לבלתי נסבל

והנהר, ממשיך לזרום...

לא שואל אותנו ולא מתעניין בהעדפות שלנו

חלק מייאש מהמאבק בזרימת הנהר, קשור לניסיון העקר, לעצור את הזרימה שלו או לאחוז בזרמים מסוימים שנכנסים אליו ולעשות סינון בכניסה

זה כן, זה לא

חלקים שלמים בתוכנו יודעים שזה לא אפשרי

והם תופסים הרבה יותר מקום מחלקים אחרים, כי כנראה באין אלטרנטיבה, עדיף להישאר עם מה שיש

אבל יש אלטרנטיבה ואפשר להגביר את הwell being שלנו בדרך אחרת,

מצמיחה ומבריאה הרבה יותר

במקום לנסות לשלוט או להילחם

במקום לשפוט או לבקר

להרחיב את גדות הנהר

כדי שכשתרגיש/י עצב לא תתנתק/י

ותרגיש/י שחייב/ת ללכת לעשן משהו

כדי שכשתרגיש/י חרדה, תזהי אותה, תרגיע/י אותה

ותוכל/י לצאת מהלופים של המחשבות המציקות

כדי שברגעים הקשים האלו של היומיום

תהיה לך יותר בהירות ויציבות במקום הצפה רגשית

כדי שברגעים של מתח תוכל/י להיות יותר בנוכחות

ואפילו קצת בסקרנות

כדי שהתחושות והרגשות שלנו לא יביאו אותנו להצפה

וחוסר אונים

ואת זה, אפשר ללמוד, לתרגל, להתאמן עליו,

כל יום קצת עד שזה נהיה הטבע השני שלנו

זו בעיני לב התורה של הויסות הרגשי

ותמיד זה רלוונטי, אך עוד יותר בימים אלו.