top of page

הרגלים רגשיים ומחשבתיים (שמסבכים אותנו)


כנראה שלרובנו יש הרגלים שמכניסים אותנו שוב ושוב לאותו בור. יכול להיות שזה הבור של לרדוף אחרי שלמות בחוץ או בפנים, או הבור של לא משנה כמה אני מצליח.ה ב............. (השלימו את החסר) זה לא באמת לזכות המאמצים שלי, או הבור שאי אפשר לעצור ולנוח כי "תמיד משהו לא מספיק", או שתמיד מופיעה ההרגשה ש"משהו בי לא בסדר" או אפילו לקוי ותכף כולם אבל כולם יגלו (!), או בור הפחד שתכף משהו נורא ואיום עומד לקרות ועוד ועוד בורות מכל מיני סוגים ועומקים.


הדרך המועילה שמצאתי להסתכל על הרגלים-בורות אלו זה שהם באמת, אבל באמת מנסים להגן עלינו, יש להם כנראה סיבות באמת טובות. אבל יש להם מחיר, אם נסתכל עליהם במבט מפוקח סיכוי טוב שנגלה שהם מצמצמים אותנו, מונעים מאיתנו להיות ברוגע, בנחת, מסבכים מערכות יחסים שוב ושוב בלופים אינסופיים ומהדקים עלינו את חגורת הסטרס, לא בהכרח עם *קשר אמיתי* למה שקורה כאן ועכשיו.


הבעיה היא שלא כל כך פשוט לזהות אותם וגם די קל להאמין להם, במיוחד כשנפלנו ואנחנו בפנים :)

זה טבעי וכל כך אנושי.


דרך מועילה נוספת שמצאתי היא להסתכל על הבורות האלו כאל הרגלים רגשיים לא סתגלניים... המאפיין של רובם הוא שמשהו בהם מאוד על אוטומט וההרגשה היא שזה מוכר, כמו סוג של אקלים פנימי אהוב - שנוא שמוכר לנו כבר המון זמן... ובזמן שהאקלים הזה שורר בתוכנו גם התודעה מספרת את אותו הסיפור, אותו סיפור שחוק על עצמנו, על אחרים ואחרות, על העולם... אולי אפילו זה מרגיש ממש בבית ככה ולעשות משהו אחר אולי אפילו מרגיש לא ממש טבעי. זה לגמרי אנושי.


הבעיה שהרגלים רגשיים לא סתגלניים והבורות מהסוג הזה תוקעים אותנו במקום ולא מאפשרים צמיחה וגדילה וחיבור עמוק למה שבאמת חשוב לנו.


אפשר לחשוב עליהם כמו מסיחי דעת שתמיד חוטפים בדרמטיות את הבמה ואת תשומת הלב ולא מאפשרים שיחה מסוג אחר, הם מונעים מאתנו בחירה, חופש ורווחה, הם תורמים לפרק הבא להישמע עם אותה המנגינה של הפרק הקודם.


אחד הסימנים שנפלנו לבור של ההרגל הרגשי הבלתי מסתגל היא שפתאום, סוג של משום מקום, כאילו לחצו לנו על כפתור! פתאום... סערה מתחוללת, התודעה מצמצמת, הרגשות הלא נעימים עולים וגואים, הגוף מגיב במתח וכיווץ, שוב חוזר הניגון... המחשבות נהיות צרות כמו פילטר בצבע אחד (לא ורוד.. ועשויה להופיע גם התחושה שיש רק שתי אופציות או – או, אין טווח, אין גמישות, אין אפשרויות, נלכדנו.


המשמח הוא כשהמודעות שלנו מתגברת זה ממש אפשרי להתחיל לזהות את הגירוי – טריגר שבעקבותיו פתאום אנחנו בצניחה חופשית לתחתית הבור, אפשר להתחיל להביא תשומת לב למחשבות האוטומטיות שמגיעות, הרגשות החזקים שמגיעים בעקבותיהם ולמפות את התגובות המותנות והאסטרטגיות פעולה שמגיעים בעקבות כל שרשרת ההתהוות המצמצמת הזו.


המפתח יהיה ללמוד להכיר, לזהות, לקבל ולא להזדהות עם ההרגלים הרגשיים הבלתי מסתגלים. ללמוד לצאת מהם לחופשי הרבה יותר מהר וללמוד הרגלים מסתגלים, חדשים ותומכים.


כשאנחנו מתרגלים מיינדפולנס יש בידינו שוב את זכות הבחירה

זה מתאפשר כי התודעה מתבהרת, תשומת הלב מתחדדת, היחס שלנו אל עצמנו הופך ידידותי וחומל יותר, הקשר שלנו עם עצמנו מתחזק, הבורות מקבלים פרופורציה חדשה ונהיים קטנים יותר או שהיציאה מהם זריזה יותר, הפרשנויות נהיות פתוחות וגמישות יותר מול אי ודאות, הדרך החוצה על שלבי הסולם מרגישה אפשרית יותר וגם מידת ההלקאה העצמית פוחתת כי כבר אין בה כל כך צורך. היפה שהרבה מזה קורה די מעצמו מעצם הגברת המודעות והעמקת ההקשבה לעצמנו והיכולת המתפתחת להיות בנוכחות עמוקה ויציבה עם הגלים והשינויים של החיים.


זה לא תרופת קסם, אבל זה בהחלט מסוג הריפוי הרגשי היפה ביותר שפגשתי


הקבוצה למחזור מס' 26 של קורס מיינדפולנס בפרדס חנה מתאספת בימים אלו בהרשמה מוקדמת (250 ₪ הנחה) יהיה נהדר להיפגש וללמוד ביחד בחמלה ועדינות דרך חדשה, לשנה חדשה וטובה 💜


פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
bottom of page