top of page

סוף סוף מצאתי את המפה לאהבה



קוראים לה - תיאוריית ההתקשרות. פגשתי בה לראשונה ב2016 ומשהו שם הרגיש כל כך מדויק ונכון, שמאז למדתי, חקרתי ועשיתי רשימה ארוכה של הכשרות מקצועיות, קראתי מאמרים וספרים, למדתי עם מיטב המורים והמורות בתחום, ובעיקר למדתי את עצמי והקשבתי לאחרים ואחרות, כדי להבין את מערכת ההתקשרות ואיך היא משפיעה עלינו מכל הכיוונים: החוויה בגוף, התודעה, הלב, אמונות היסוד שלנו וכמובן איך זה מרגיש ומה אנחנו עושים ועושות ביחסים הקרובים ביותר שלנו.

בזכות כך אינספור אסימונים בחיי האישיים וגם בחיים המקצועיים שלי כפסיכותרפיסטית נפלו ותהליכי ריפוי העמיקו והביאו להקלה, תחושת היגיון, משמעות והחדש לא איחר להגיע.


אבל רגע שנייה, מה תיאוריית ההתקשרות אומרת?

שאנחנו נולדים בתוך קשר, נפצעים בתוך קשר ונרפאים בתוך... קשר.

כיצורים אנושיים אנחנו זקוקים ביולוגית ומחווטים להיות בקשר, מה שאומר שתינוק אנושי לא יכול לשרוד שעה לבד בג'ונגל. בילדות המוקדמת, בנעורים וגם בבגרות מערכות היחסים בחיינו הן המשאב הכי משמעותי לתחושת ביטחון, נחמה ורוגע וגם לחקירה, משחקיות, התפתחות ובסיס בטוח לצאת ממנו ולממש את עצמנו בעולם.

התקשרות והצורך להרגיש בטוח רגשית בקשר זה הכי טבעי והכי הכרחי אל מול האתגרים, העליות והמורדות שהחיים מביאים לפתחנו. הצורך ההתקשרותי שלנו לא נגמר בילדות, אנחנו יצורים של קשר מהלידה ועד הקבר.

התקשרות זו לא עוד תיאוריה "יבשה", כי התקשרות כולנו מכירים ומכירות, היא קשורה לרגע הזה שאני ממש צריכ/ה קרבה ותמיכה רגשית ואז בדיוק שם, בן / בת הזוג שלי מתרחק/ת והולכ/ת למסך, או שאני רגיל/ה תמיד להסתדר לבד בכוחות עצמי וצריכ/ה את הספייס שלי בתוך קשר.

תיאוריית ההתקשרות למבוגרים היא למעשה מפה פסיכולוגית מתוקפת מחקר ופורצת דרך לאהבה, היא עוברת דרך הבנת הקשיים החוזרים שלנו ביחסים זוגיים, אותם קשיים ודפוסים שעשויים להגיע לאחר שנפתח לנו הלב, התאהבנו, הרגשנו תקווה וכמיהה עמוקה לקרבה וביחד ואז מצאנו את עצמנו בתחושת מאמץ כביר, בדידות וייאוש שחוזרים על עצמם.

בעזרת טכניקות מעולם פסיכותרפיית האקומי, המיינדפולנס ועולם הEFT (טיפול זוגי / פרטני מבוסס התקשרות ורגש) נוכל לקבל כלים ולהגביר מודעות סקרנית ולא שיפוטית כדי לזהות את דפוסי ההתקשרות שלנו.

ולזהות מה אני עושה כשאני במצוקה?

כשרגש כמו פחד או כאב מציף אותי?

האם אני מסתגר/ת? או פונה לעזרה אבל יש מן תחושה שזה לא בדיוק מגיע / מספיק או מדויק?

או שאולי העזרה מגיעה ואני מקבל/ת אותה פנימה ונרגעת?

מודעות בלבד במקרה של התקשרות היא לא מספיקה, אך זה כן שלב ראשון וקריטי להכיר ולשים לב. על בסיס המודעות אפשר להתחיל לפתוח נתיב חדש, אפשרות נוספת בכאן ועכשיו, שאפשר וזה אפילו עשוי להיות מרפא להביא את החלקים הפגיעים שלנו, אלו שלמדנו מכורח המציאות, להסתיר, להגן מאחורי חומות ודלתות משוריינות. והפעם לבחור אחרת, לשקם את החיבור הזה עם עצמנו קודם כל דרך המודעות וההסכמה לפגיעות האינהרנטית שלנו כבני אדם ואז בקשרים שבחיינו.

הלמידה אודות התקשרות מפילה אסימונים רבים ועשויה להסביר ברזולוציה גבוהה את הקשיים שחווינו על בשרנו שוב ושוב במערכות יחסים קרובות. מהניסיון שלי, האישי והמקצועי היא צעד מאוד משמעותי לעבר שינוי, ריפוי ויצירת יחסים קרובים, מספקים, יציבים ומזינים בחיים שלנו.


בקרוב יעלו פרטים על הסדנה החדשה שלי, להיות בקשר

מיינדפולנס ותיאוריית ההתקשרות, כדי להישאר מעודכנ/ת ולתפוס מקום :)

ברגע שההרשמה תיפתח


פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
bottom of page