"בפעם הבאה שתפגוש בפחד, ראה עצמך בר מזל"

Maggie Chiang ציור מאת

"איש מעולם לא אומר לנו להפסיק לברוח מהפחד. לעיתים נדירות אומרים לנו להתקרב אליו, רק להיות שם, להכיר טוב יותר את הפחד. שאלתי פעם את מאסטר הזן, קובון צ'ינו רושי, איך הוא מתייחס לפחד, והוא אמר, "אני מסכים, אני מסכים". אבל העצה שאנחנו בדרך כלל מקבלים, היא להמתיק אותו, להחליק אותו, לקחת גלולה או להסיח את דעתנו, אבל בכל מקרה לדאוג שהוא יסתלק.

אנחנו לא זקוקים לעידוד כזה, כי התנתקות מפחד היא דבר, שאנחנו עושים באופן טבעי. על פי רוב אנחנו מאבדים שיווי משקל ונבהלים כשיש אפילו שמץ קלוש של פחד. אנחנו חשים שהוא מתקרב, ובורחים. טוב לדעת, שאנחנו עושים זאת לא כדרך להלקאה עצמית, אלא כדרך לפתח חמלה ללא תנאים. הדבר המצער ביותר הוא שאנחנו גוזלים מעצמנו את רגע ההווה.

עם זאת, לפעמים אנחנו נעשים מודאגים, הכל מתפרק ונגמרות לנו האפשרויות לברוח. בפעמים כאלו האמיתות הרוחניות והעמוקות ביותר נראות פשוטות למדי ורגילות. אי אפשר להתחבא בשום מקום. אנחנו קולטים זאת טוב כמו כל אחד אחר, טוב יותר מכל אחד אחר. במוקדם ובמאוחר אנחנו מבינים, שאמנם איננו יכולים לעשות את הפחד יפה, אך למרות זאת הוא ידאג שנעשה היכרות עם כל הלימוד, ששמענו או קראנו עליו אי פעם.

לכן, בפעם הבאה שתפגוש בפחד, ראה עצמך בר מזל.

אנחנו נוהגים לחשוב שאנשים אמיצים לא מפחדים. האמת היא שיש להם קשר אינטימי עם הפחד. העניין הוא להמשיך לחקור ולא לברוח, אפילו כשאנו מגלים, שמשהו הוא לא מה שחשבנו. זהו הדבר שאנחנו עומדים לגלות שוב ושוב ושוב. שום דבר הוא לא כמו שחשבנו. אני יכולה לומר זאת בבטחון רב. ריקנות היא לא מה שחשבנו. אהבה. טבע הבודהה. אומץ. אלה מילות קוד לדברים שאיננו מכירים בתודעה שלנו, אבל כל אחד מאתנו יוכל לחוות אותם. אלה הן רק מילים שמסמנות, מה הם החיים באמת, כשאנחנו מניחים לדברים להתפרק ומניחים לעצמנו להישאר ברגע ההווה."

פמה צ'ודרון (מתוך הספר: כשהדברים מתפרקים)