תרגול שמעביר אותנו מהימנעות להתקרבות

איך לזהות מצב בו אנחנו נמנעים?

ומה ההבדל הכל כך חשוב בין אדישות למיינדפולנס? ומה הקשר למוח האנושי?

בהגדרה הבסיסית למיינדפולנס, כמו שהוא מוצג במערב, אפשר לראות את החלוקה בין החלק הראשון של ההגדרה: "תשומת לב לחוויות הרגע הזה" לבין החלק השני: "באופן פתוח, מקבל ולא שיפוטי."

נתעכב רגע על החלק שני... להיות עם החוויה ברגע הזה באופן לא שיפוטי? מה זה בעצם אומר? זה אומר הסכמה לחוות את מה שיש, בין אם הוא נעים - נייטרלי - לא נעים (בתחושות הגוף, הלכי הרוח, רגשות, מחשבות, דחפים) מתוך אי הוספה של התנגדות או כעס על המצב הנוכחי, גם על 'אורחים' לא נעימים שבאים פתיחות לכאן ועכשיו מתוך גישה של "מה שבא, ברוך הבא"... גישה מתיידדת, מקבלת ומתקרבת אל החוויה - "זה בסדר להרגיש את מה שאני מרגיש/ה כרגע"...