מה בין סטרס, השתוקקות ואושר

מיינדפולנס ועבודה עם תחושות גוף

סהר רוקח 

למה אנחנו בעצם מתכוונים במילה הזאת - סטרס?

נתחיל מההתחלה: הגדרות רבות למילה סטרס ובעברית היא מתורגמת למילה: דחק.

בדחק הכוונה ל"הרגשת מתח, מצוקה נפשית, מועקה ואפילו צפיפות." (מילון עברי עברי)

נראה לי שרוב האנשים לא היו חושבים על צפיפות בהקשר של דחק, אך הרבה פעמים כשאנחנו במתח, מועקה ולחץ, יש צפיפות בעולם הנפשי – גופני שלנו.

יש הצפה של תחושות, רגשות, מחשבות ויש קושי גדול להכיל ולהתמודד עם כל אלו ומעגל סגור של תגובתיות בניסיון לעשות סדר, היגיון ושליטה.

בפן המדעי והמוחי מתייחסים לסטרס כתגובה טבעית ואוטומטית לאירוע שמאיים על הקיום של יצור חי. "בטבע, כשחיה מרגישה מותקפת, היא מגיבה לאיום באופן אוטומטי וטבעי, לתגובה הזו קוראים "תגובת לחץ". והיא תגובה בריאה שמטרתה להסיר את האיום באופן מידיי."

(מתוך מיינדפולנס, שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי מאת ד"ר אסף פדרמן, הוצאת פרדס)

אז, אולי גם אתם רגע עוצרים במבט משתהה ותוהה...

אז רגע, זה יכול להיות שאנחנו כל הזמן בסטרס?

האם כל הזמן יש איום ממשי על חיינו? (אני מקווה שלא)

בפועל המוח ובמיוחד המוח הזוחל שלנו, יודע לפעול מצויין במקרה של איום על חיים, הוא יודע להעריך את היכולת שלנו לגבור על האיום במאבק (תגובת לחימה) אולי בכלל עדיף שנתחיל לרוץ (תגובת בריחה) או אם שתי האפשרויות הללו לא זמינות אולי נקפא במקום ונראה מתים (תגובת פריז) אלו הם שלושת התגובות האפשריות, האוטומטיות לנוכח איום חיים ממשי על קיומו של יצור חי.

אבל אנחנו בני האדם, מתחוכמים קצת יותר.. בתוספת המוח הקדמי שלנו (ניאו - קורטקס) שאחראי בין היתר על תחומים של חשיבה, רק מלדמיין אירוע מאיים חיים או לפרש אירוע עתידי כמאיים חיים המוח הזוחל עלול להיכנס לפעולה ולהפעיל את האזעקות הנדרשות כדי לשרוד, גם אם האיום אינו קיים כרגע במציאות.

להרחבה על הנושא קפצו רגע למאמר הזה על חרדה, מיינדפולנס ועבודה עם רגשות.

ביומיום, בחיפוש האינטנסיבי אחרי דברים שאנחנו רוצים, כמהים ומשתוקקים אליהם ודחיית הדברים שאיננו רוצים - הרבה פעמים יש סטרס. לא תמיד סטרס במובן של סכנת חיים, אבל מתח כזה, דריכות שמתודלקת בצורה כזו או אחרת על ידי "צמא לנוחות" - שקשה עד בלתי אפשרי להרוות.

כי רגע אחד טוב לנו, הכל מושלם, ברגע השני קיבלנו שיחת טלפון מהעבודה וכל הסיטואציה השתנתה.

הדברים או החוויות אותם אנחנו רוצים וכמהים אליהם, לעיתים מגיעים, לעיתים לא ולפעמים יש בתוכנו הרבה לחץ מהסוג של המחשבה "בלעדי זה אני לא יכולה לחיות!", מה שבפועל לא בהכרח נכון ורק מגביר את החרדה, הלחץ והמתח.

חשוב לשים לב שזו צורת המחשבה: דפוס חשיבה, לא בהכרח אמת חקוקה בסלע.

למעשה ייתכן שדפוס החשיבה הזה אפילו מפעיל את תגובת  הסטרס שלנו (להילחם, לברוח, לקפוא). וזה כמו לופ.. המון מחשבות, המון דאגות, המון מאמץ לשנות את מה שקורה עכשיו 

בניסיון להיות כבר במקום אחר... "שם" ולא כאן.

להיות בעתיד ולא בהווה.

זו התנייה חזקה, לא גורל.

לרוב אנחנו  לא עוצרים לבדוק את המחיר שאנחנו עלולים או כבר משלמים בתחזוקת אותו הרגל של "נוחות ללא פשרה" או מרדף אחר חוויות נעימות וחוסר הנוכחות שלנו בהווה.

מה שאולי עלול לתסכל יותר מכל שגם כאשר המטרה הושגה, הגענו ליעד... הגענו בדיוק לאן שרצינו, בדיוק מתי שרצינו וזה מושלם לא עובר הרבה זמן ויש מתח, מסוג אחר, המתח לאבד, להפסיד, שהדברים ישתנו

והרי בזמנם הם ישתנו.

תרגול של מודעות:

  • האם יש ברגע הזה, תחושה לא נעימה?

  • האם יש השתוקקות למשהו אחר?

  • אם כן, איך התחושות בגוף? האם יש תחושה אחת חזקה? היכן היא בדיוק? הרשו לעצמכם לחוש אותה.

  • האם אפשר לעשות מקום גם לתחושה הזו עכשיו? אפשר לקחת כמה נשימות עמוקות ומרחיבות.

  • הזמנה לקחת צעד קדימה ולחקור: האם לתחושה יש טקסטורה מסוימת?  טמפרטורה? איפה התחושה מתחילה והיכן מסתיימת?

  • האם אפשר לקחת נשימה ולחדול מהמאבק עם התחושה הזו? (מוזמנים לראות את הסרטון על כיבוי כפתור המאבק כאן (אנגלית)

  • עשו מקום גם לתחושה הלא נעימה, לא חייבים לאהוב אותה. רק להרשות לה להיות.

  • אם מגיעות הרבה מחשבות, שימו לב להופעתן, זהו אותן והזמינו את תשומת הלב בחזרה לגוף.

  • זכרו האיכויות החשובות לתרגול הן: סבלנות, ויתור על תוצאה או מטרה, הסכמה, התיידדות וזיהוי התודעה השיפוטית.

  • המשיכו לנשום. עשו שלום עם מה שישנו כעת.

על פי התפיסה הבודהיסטית (שהיא המקור לכל תרגולי המיינדפולנס שאנחנו מכירים כיום)

זה העיקרון השני בבודהיזם: הכרה בסבל, סבל קיים.

אי נחת, מועקה, מתח, חוסר סיפוק, כל אלו הם צורות של סבל. דוקהה בשפת הפאלי שהבודהה דיבר בה. לעיתים נהוג לתאר דוקהה כמצב בו יש מקל תקוע בגלגל והנסיעה מקרטעת, מלאת קפיצות ומהמורות. במילים אחרות: יש הרבה חיכוך, קושי, לחץ.  

מיינדפולנס מזמין אותנו קודם כל להכיר במה שישנו. אם יש מקל בגלגל, יש מקל בגלגל. אם יש רגע של שמחה, יש רגע של שמחה. רגע של אכזבה, רגע של אכזבה. להיפתח לחוויה כפי שהיא עכשיו.

"הנטייה הזאת להימנעות, להדיפה בכדי לא לפגוש בסבל, היא אחד הדברים הראשונים המתבהרים בתרוגל מיינדפולנס. וזאת, בדרך כלל תוך הקשבה לגוף. אנחנו מנסים להפנות קשב לנשימה ומיד מוסחים לגירוד ברגל, לכאב בברך, לאי שקט או עייפות. ברגע שזה קורה, נעשה קטלוג של החווית האלו כלא נעימות ועולה רצון לתגובה אוטומטית של הדיפה. כיצד? כל אחד מאיתנו מתמחה באסטרטגיות של הדיפה. אולי נקום לשתות תה, נזיז את הרגל, נלך לראות איזה סרט או נציץ בטלפון. מובן שאין מדובר רק בתחושות גופניות: לעיתים עולות חוויות רגשיות לא נעימות או מחשבות מטרידות."

(מיינדפולנס, להיות כאן ועכשיו, מתי ליבליך. הוצאת כתר)

אז, הבחירה בידינו: התקרבות או הימנעות?

בשאלה האם נימנע או נתקרב אנחנו למעשה שואלים שאלה מהותית על המוכנות לחיות את חיינו מתוך קרבה והתיידדות, מתוך עיניים פקוחות או מתוך פחד והדיפה.

מה שמעניין הוא שבהתקרבות, במוכנות לקחת נשימה במקום להגיב באימפולסיביות (כדי להדוף את ההרגשה הלא נעימה) מתגלה חלל, מרחב, מרחב של אפשרויות בחירה, פתאום אפילו איך שאנחנו תופסים את עצמנו ("אני חייבת שיהיה לי נוח", "אני דחיין", "הריכוז שלי לא טוב") מתחיל להשתנות.  החיים חוזרים להיות בטבע הדינמי, המשתנה, החופשי שלהם. רגע אחר רגע דברים משתנים, אפשרויות נפתחות ויש מרחב בחירה מחודש, ניתן לחוות במלאות רגעים של אושר או סיפוק, או רגע של נחת ושמחה, של שקט פנימי ורוגע.

(על מה הופך חוויות נעימות ורגעי אושר לשוב להיות אי נחת - אכתוב במאמר הבא על היאחזות וחופש)

 

הערה חשובה: אין הכוונה שאנחנו צריכים לאהוב תחושות לא נעימות או להיות קורבנות של מצב כזה או אחר, ממש לא. הכוונה היא לטפח שינוי באיך אנחנו פוגשים את עצמנו (ואחרים) ולהגמיש את נקודת המבט שלנו.

 

מטאפורה יפה מתארת את האיכות של מיינדפולנס כאלומת אור, פנס של קשב ומודעות שמאיר את הקיים. למרות הנטייה לקשר מיינדפולנס ל"כאן ועכשיו", באופן הרחב של התרגול אין הכוונה רק להווה. (ראו הרחבה, 25 הגדרות למיינדפולנס) אלא לראות ולחוות באופן מלא את הקשר בין כוונה, פעולה והפירות של אלו בחיינו.

 

לתרגול בבית והאזנה למדיטציות מודרכות לחצו כאן

הפרטיות שלך מוגנת ובטוחה
בהרשמה לרשימת התפוצה הינך מאשרת את מדיניות הפרטיות בקישור שכאן

  יצירת קשר

052-5398762  

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle

אפשר גם בוואטסאפ