אם אנחנו רוצים להתעורר מתוך הדפוסים שלנו, אלמנט מרכזי יהיה להיות מסוגלים להשהות, לזהות ולהיפתח לחלל גדול יותר ממה שהתודעה שלנו יוצרת במחשבה. הנטייה שלנו היא ללכת לאיבוד במעגל של תגובה. כדי להיות מסוגלים לצאת מהמעגל הזה, אנחנו צריכים לטפח את היכולת לעצור, להכיר ולהיפתח.

​

לעתים קרובות אני משתמשת במטאפורה של החץ השני, כי אני מוצאת את זה פשוט כל כך מועיל.

הבודהה סיפר משל שהמוסר ההשכל שלו:

​

"אם ירו בך חץ, אז אתה יורה עוד חץ לתוך עצמך?"

​

אם אנחנו מסתכלים על האופן שבו אנו נעים במשך היום, כשמשהו קורה, כאשר יש לנו כאב בגוף שלנו, כשמישהו מתייחס אלינו בצורה שמרגישה לא מכובדת, כשמשהו משתבש אצל מישהו שאנחנו אוהבים, זה החץ הראשון. המוח והגוף שלנו נכנסים לתגובתיות שלא עוזרת להביא ריפוי. אנחנו מאשימים אחרים, אנחנו מאשימים את עצמנו. זה החץ השני.

​

הריפוי והחופש באים מאי-התפשטות המחשבות שלנו. אי-התפשטות פירושו שיש לנו את החוכמה בחיינו להשהות ולהגיע-מחדש ברגע הנוכחי. כך נוכל לנצל לטובה את החכמה ונדיבות הטבועים בנו. לאחר מכן אנחנו יכולים להגיב עם תבונה במקום תגובה המבוססת על פחד.

​

זה דומה למה שאנחנו עושים בתרגול המדיטציה שלנו, אנחנו מתחילים להשהות, לזהות ולהיפתח אל החלל שנמצא כאן. נניח שאתה מכה את עצמך על טעות שעשית, ואתה אומר לעצמך:

​

"טוב, תן לי פשוט לשבת ולהיות, תן לי לעצור. האם אני יכול לזהות מה קורה? האם אני יכול לזהות את מה שבאמת כאן - את המרחב הגדול יותר של צליל, תחושה ורגשות? האם אני יכולה להיפתח לנוכחות שנמצאת כאן?"

כאשר אנו מתחילים לשים לב למה שקורה כרגע, אנחנו חוזרים הביתה אל הלב הטבעי והחכם שבנו. מהנוכחות אנו יכולים להיענות לסיטואציה שנוצרה במקום להגיב.

​

"יש לך סבלנות לחכות עד שהבוץ שלך ישתקע והמים יהיו צלולים? האם אתה יכול להישאר ללא תנועה עד שהפעולה הנכונה תתעורר מעצמה?"

טאו טה צ'ינג

​

​

טרה בראך היא פסיכולוגית קלינית ומורה למדיטציית תובנה (ויפאסנה)

​

הערת תרגום: בחרתי לתרגם 'להיענות במקום להגיב' מתוך הכותרת של המאמר המקורי

Learning to Respond, Not React

​

​