אז, מה בעצם ההבדל בין רחמים עצמיים לבין החמלה העצמית?
אם לסכם בשתי מילים – שמיים וארץ, שמן ומים.
רחמים וחמלה הם שתי איכויות שונות מאוד אחת מהשנייה,
אבל לפעמים זה מבלבל ולכן כתבתי את המאמר הבא
(זמן קריאה 2 דקות)
בעידן המודרני אפשר לומר שאנחנו חיים על אוטומט, הקצב כל כך גבוה והאוטומטיות מאפשרת לנו לנהל את האנרגיה המוגבלת באופן שלא דורש הרבה תשומת לב.
אבל המחיר של האוטומטיות היא שאנחנו לא ממש בנוכחות ערה עם הפעולות שאנחנו עושים / חושבים / מדברים או מרגישים, אנחנו פועלים מתוך מלא אבל מלא... דפוסים והרגלים, בקיצור חיים מבלי להיות ממש כאן.
יש רגעים שאנחנו מתעוררים לכך (חופשה, נוף יפה, התאהבות...וכו') ואלו רגעים שבהם אפשר להרגיש למשל שהזמן עצר מלכת או שפתאום המשמעות של הדברים מתבהרת.
אבל לא בזמנים האלו, אפשר למצוא את המחיר של האוטומטיות במצב של כאב או קושי, בזמנים כאלו (יש לרובנו כמה כאלה ביום.. זה ממש אנושי!) האוטומטיות יוצאת די נגדנו
למה? כי מה שלרוב עולה הוא יחס מותנה ומורגל של עצמנו כלפי החוויות שלנו
ומהו היחס הזה?
שיפוטיות, ביקורתיות מרעילה, האשמות, יריית חיצי רעל על עצמנו, התקפה פנימית, הקטנה עצמית, דיבור פנימי קשה, אגרסיביות כלפי עצמי, רחמיים עצמיים ועוד, מה שמוביל הרבה פעמים לתחושת אומללות, פחד, חוסר מסוגלות, ייאוש ואובדן תקווה.
שיפוטיות וביקורתיות עצמית הם למעשה הרגל אוטומטי ויחס שאינו מיטיב או תומך כלפי עצמנו (וגם לא כלפי אחרים ואחרות..) היחס הזה מקדם קרקע פורייה להרגשת בדידות, חרדה, פרפקציוניזם, דיכאון ותחושה של 'אני לא מספיק.ה כמו שאני' משמע אין לי רשות / מקום / זכות.
במילים אחרות לא מספיק שאנחנו בבור, אנחנו גם ממלאים אותו מים ובטון סמיך.
אאוץ'....
אבל תכף יש בשורה אופטימית
לפני כן - כמה מילים על הקשר וההבדל בין תרגול המיינדפולנס לחמלה
תרגול המיינדפולנס מלמד אותנו קודם כל להיות בנוכחות ולזהות את ההרגל של השיפוטיות ולא להזדהות איתו וגם עם תופעות רגשיות / מחשבות והרגלי מחשבה מזיקים אחרים. הוא מלמד אותנו להיות מיכל גדול ויציב לחוויות האנושיות שלנו, הוא גם מזכיר לנו ששיפוטיות (מהסוג המרעיל) לא באמת מקדמת אותנו, להפך.. הנטייה 'לרדת' על עצמנו, לבקר, למדוד, לבקר ולשפוט לא מועילה, לא בזמן תרגול מיינדפולנס ולא בזמנים אחרים.
והבשורה המשמחת... החמלה העצמית מלמדת אותנו מה כן -
ואיך אפשר להיות בעד עצמנו :)
לתרגול הפסקה לחמלה עצמית לחצו כאן
החמלה מלמדת אותנו דרכים מעשיות ורגשיות איך להתייחס באופן מיטיב, מקבל, רך, תומך, בונה ובריא כלפי עצמנו. היא מלמדת אותנו להיות טובים כלפי עצמנו ומזכירה שלנו שאנחנו לא לבד בקשיים שלנו
ומאפשרת לנו לפעול מתוך חיבור ושלמות פנימית.
כאשר אנחנו בחמלה כלפי עצמנו היחס המיטיב יוכל להתרחב גם לאנשים האחרים בחיינו, נוכל לפגוש את הקשיים האנושיים שלהם עם נוכחות וקבלה לעומת מופעלות ותגובתיות
זה ממש אפשרי... אני יודעת מהמסע האישי שלי בעשור+ האחרון.
עם זאת החמלה לא מייפה את המציאות, לא משטיחה מורכבות, לא מכלילה מצבים והיא גם לא בדיוק רגש, ולא תמיד פעולה, אלא משהו אחר, אני מפרטת על הכל ובנדיבות מכל הלב
במדריך החדש לחמלה עצמית מעשית
לפרטים והזמנת המדריך לחצו כאן
