תרגיל לשחרור מביקורת עצמית

מתישהו במהלך הדרך והתרגול של מיינדפולנס, טבעי שנתקל בחלקים שאומרים עלינו כל מיני דברים לא יפים וגם לא מדויקים (שימו רגע לב לקול הכי ביקורתי והשלימו את החסר, "אני_______________") ובדפוסים שמנסים לרצות ולהסתדר עם החלקים האלו, למשל להתאמץ יותר חזק, לקרוס לתוך ייאוש או לברוח כמה שיותר רחוק

הבעיה עם החלקים האלו היא לא זה שהם מופיעים, הם חלק מהארגון הנפשי, מנסים להגן עלינו ממצב של כאב, יש סיבה טובה שהם הופיעו והולכים לצידנו כל כך הרבה שנים, אני מאמינה שהם גם הצליחו רוב הזמן לשמור עלינו והם לא ממש תחת השאלה של רע או טוב

הבעיה מתחילה כשהמודעות אליהם כעוד חלק בתוכנו נמוכה ואז ההזדהות מאוד גבוהה והסבל בהתאם

אז רוב מה שאנחנו רואים וקולטים מגיע דרך החור של הגרוש, דרך הפילטר של החלק הביקורתי והשיפוטי, הנוקשה, המצמצם, הקורא בשמות ותיוגים מאוד לא מחמיאים ושם אין חופש לבחור מתוך חיבור למציאות של הרגע ולא המציאות של לפני 30 שנה

אחת הדרכים היפות שמצאתי להתמיר את החלקים האלו, הביקורתיים, שבהם אנחנו יורדים ויורדות על עצמנו בלי סוף היא לטפח את דמות החמלה

החמלה היא הכנף השנייה של המיינדפולנס, היא הזדמנות לעשות סוג של עדכון תוכנה ליחס הפנימי שלנו אל עצמנו, מאקלים תוקפני לאקלים ידידותי :) מקולות נוקשים לרכים, מאשמה להקשבה לרגשות וצרכים, מהזדהות להתבוננות, מלהאמין שזה "רק אני ככה!" להבנה של המצב האנושי 🧡

אז בפעם הבאה כשהקול הביקורתי-הישן-המלא-טיעונים-ועדויות-משכנעות כמה אני תמיד _______________ (השלימו את החסר) מגיע, במקום ללכת עם הסיפור המוכר ועם החוויה המוכרת והמבאסת, מצאתי שמאוד מועיל לעבוד עם השלבים הבאים:

1. העלו בתודעה דמות שמקושרת עבורכם לחמלה זה יכול להיות מישהו שבחייכם היום או בעבר, דמות מסרט או ספר, אפילו מורה רוחני (למשל הדאלי לאמה) שאף פעם לא פגשתם אבל כשהוא עולה בתודעה משהו משתנה ומתרכך ונרגע.

2. העמיקו בדמות ובאיכויות שלה, שימו לב לתכונות המיטיבות - חום, קבלה, רכות, תבונה... שימו לב לטון הדיבור הנעים, למבט החם בעיניים, לתחושת ההקלה להיות לידה, התחושה שזה בסדר להיות איך שאני עכשיו

3. נסו לשמוע מה הדמות אומרת אל מול הדברים שהחלק הביקורתי אומר? תנו לתשובה לעלות בספונטניות... שהו שם עד שזה מרגיש נכון הרגישו את התשובה בגוף, שימו לב האם משהו מתרחב (אין צורך ולא מועיל להיכנס לדיאלוג)

4. שימו לב לתחושות הגוף ולסימנים שהאיום הוסר, כמו נשימה עמוקה, מרחב פנימי ובהירות. אם עולה דימוי מסוים בעקבות התרגיל אפשר לתת לו ייצוג שיישאר במרחב בבית וימשיך להזכיר את האיכויות המיטיבות זה יכול להיות פסל קטן, לצייר ציור, להדפיס תמונה של הדמות שמזכירה את האיכויות המיטיבות של דמות החמלה.